קוצר ראיה ( מיופיה )
מומחה לרפואת עיניים בילדים ומבוגרים, ומנתח קטרקט ופזילה
קוצר ראייה (מיופיה) הוא מצב שבו עצמים קרובים הינם חדים וברורים, אבל עצמים רחוקים נראים מטושטשים. הסיבה לכך היא שקרני האור מתפקסות לפני הרשתית במקום עליה. הסיבה השכיחה לכך היא שגלגל העין ארוך יותר מהרגיל. שכיחות קוצר ראיה (מיופיה) בעולם המערבי, ובכלל זה בישראל, הינה 30%. הצפי הוא כי עד 2050 קוצר הראיה יטפס לשכיחות של 50%, כאשר קוצר ראיה גבוה (-6 ומעלה) צפוי להיות ב-10% מהאוכלוסייה. הגורמים לקוצר הראיה הינם גנטיים וסביבתיים. לילד שלשני הוריו קוצר ראיה, סיכוי גבוה מ-50% להרכיב משקפיים בעצמו. בנוסף, פעילות ראייתית לקרוב, מסכים, והיעדר פעילות בחוץ באור הטבעי – תורמים גם הם להתפתחות קוצר ראיה. קוצר ראיה מתפתח בגיל צעיר, בדרך כלל עד גיל 18 אולם יכול להתחיל גם בשנות ה-20 לחיים.
מהי הבעייתיות בקוצר ראיה?
ראשית, איכות הראיה מבעד למשקפיים הינה נחותה לעומת איכות הראיה ללא גורם מתווך כמשקפיים. ישנו גם העניין האסטטי וחוסר הנוחות המסוים בהרכבת משקפיים, בעיקר בעיסוק בספורט ועוד. אך חשוב מכך: לקוצר ראיה השפעה אפשרית גם על מחלות עיניים בעתיד. אנשים הסובלים מקוצר ראיה, ובפרט זה הגבוה, הינם בסיכון יתר לקרע והיפרדות רשתית, לשינויים ניווניים ברשתית, לעליית לחץ תוך-עייני ולהתפתחות קטרקט בגיל צעיר יחסית. כלומר, קוצר ראיה שמתפתח אצל הילד הצעיר יכול לתת את אותותיו עשרות שנים מאוחר יותר, בהתפתחות של תחלואה עיינית המסכנת את הראיה. כיום ישנם טיפולים המאפשרים האטה בקצב התקדמות קוצר הראיה.
חשוב לדעת שעל פי רוב אי אפשר לעצור לגמרי את עליית המספר, אולם בהחלט ניתן להאט אותה, לעיתים ב-50% ויותר, וזאת באמצעות הטיפולים הקיימים כיום. הטיפול יעיל רק במידה והמספר ממשיך לעלות. במידה והמספר איננו עולה, וזהו המצב השכיח במבוגרים, אין טעם בטיפול, כיוון שהטיפול לא 'מוריד' את המספר ומחזיר את הגלגל אחורה, אלא ביכולתו להאט את העליה.
הרגלי חיים נכונים יכולים לתרום לאי התפתחות קוצר ראיה, ויתכן ואף לתרום להאטה בהתקדמותו: מומלץ להפחית ככל שניתן את זמן המסכים, בעיקר מסכים קטנים ולקרוב. מומלץ גם לבלות זמן בחוץ, באור הטבעי, לפחות שעתיים ביום. בזמן קריאה ופעילות בחדר, צריך שתהיה תאורה טובה. בנוסף, בזמן לימוד וקריאה מומלץ לעשות הפסקה כל 20 דקות ולהסתכל למרחק למשך לפחות 20 שניות, ולתת לעיניים מנוחה.
טיפולים להאטת קצב התקדמות קוצר ראיה ("עליה במספר")
בילדים ונוער, ישנן אפשרויות טיפוליות שונות המתבססות על מנגנונים שונים.
הטיפולים השכיחים הינם:
- טיפות אטרופין במינון נמוך. טיפול זה צובר פופולריות רבה בשנים האחרונות ופועל על לובן העין והרשתית. מדובר על טפטוף של טיפה אחת בערב בכל עין. טיפול זה הראה על הפחתה של כ-50% בקצב עליית המספר, בתלות במינון ובמחקרים השונים. יש צורך במרשם רופא בכדי לקבל את הטיפות. החיסרון הוא שהטיפול ממושך, לפחות לשנתיים, ולאחר הפסקת הטיפול תיתכן עליה במספר. הטיפול נחשב בטוח אולם השפעות ארוכות טווח אינן ידועות.
- עדשות משקפיים עם טשטוש היקפי. מדובר על עדשות משקפיים של חברות שונות הפועלות במנגנונים שונים. סוג אחד, אלה עדשות המשנות את מיקוד קרני האור בהיקף הרשתית. סוג שני של עדשות משקפיים הן אלה שמורידות את ה-contrast (ניגודיות) בהיקף הרשתית. במספר מחקרים נמצא כי להיקף הרשתית תפקיד בוויסות התארכות גלגל העין והתקדמות קוצר הראיה.
- עדשות מגע. אלה עדשות עם מוקד כפול או מולטיפוקליות שמשפיעות על טשטוש קרני האור בהיקף הרשתית וכך מעכבות את התקדמות קוצר הראיה. סוג נוסף אלה עדשות מגע מסוג Ortho-K שמיועדות לשימוש בזמן השינה. מכיוון שמדובר בעדשות מגע הילד צריך להיות אחראי בכדי להתנהל איתן נכון. לעדשות מגע סיכונים אפשריים כשהעיקרי הוא זיהום בקרנית.
בכדי להחליט על טיפול מתאים יש להיבדק על ידי רופא עיניים שיקבע את המספר המדויק לאחר הרחבת אישונים ואת אסטרטגיית הטיפול.