קטרקט במבוגרים

הגורם העיקרי לקטרקט הינו גיל. ככל שהאדם מבוגר יותר, הסיכוי להתפתחות קטרקט הינו גדול יותר. גורמי סיכון נוספים המשפיעים על התפתחות קטרקט כוללים: סכרת, עישון, חשיפה לשמש וקרינה, קוצר ראיה גבוה, ניתוחים עיניים, מחלות עיניות, חבלה בעין ורקע משפחתי של קטרקט בגיל צעיר.

כדי לעקוב אחר התקדמות הקטרקט יש צורך במעקב אצל רופא עיניים. לעיתים הקטרקט הוא התחלתי והמטופל לא יודע על כך ולכן ההמלצה באופן כללי בבני 50 ומעלה היא להיבדק כל שנתיים אצל רופא עיניים, ואצל בני 60 ומעלה להיבדק אפילו כל שנה. המשך המעקבים והבדיקות תלוי בהמלצת רופא העיניים. ניתן לנתח בכל גיל – בגילאים צעירים ובגילאים מבוגרים. הפתרון היחידי לקטרקט הינו ניתוח.

במהלך הניתוח, העדשה הטבעית עם הקטרקט מוצאת מהעין. תחת הרדמה מקומית, המנתח יוצר פתחים קטנים בעין ופתח קטן בקופסית בתוכה נמצאת העדשה הטבעית. דרך פתחים אלה הוא מוציא את העדשה הטבעית באמצעות מכשיר הקרוי פאקו. לאחר מכן, המנתח משתיל עדשה מלאכותית שתאפשר ראיה טובה למנותח. העדשה מושתלת כשהיא מקופלת מה שמאפשר להשתיל אותה דרך פתח קטן מאד בעין (קטן מ-2.5 מ"מ). בתוך העין העדשה נפתחת וממוקמת בתוך הקופסית בה ישבה העדשה הטבעית עם הקטרקט. ניתן להשתיל עדשה רגילה או עדשות פרימיום: עדשה מולטיפוקאלית ועדשה טורית לתיקון צילינדר. בסיום הניתוח אין צורך בתפירת הפתחים בעין והם נסגרים לבד. ניתן לבצע חלק משלבי הניתוח עם לייזר. כחצי שעה לאחר הניתוח כבר ניתן ללכת הביתה. לאחר הניתוח, יש להזליף טיפות המכילות אנטיביוטיקה ונוגדי-דלקת ולהגיע לביקורות אצל הרופא המנתח.