קטרקט בילדים
מומחה לרפואת עיניים בילדים ומבוגרים, ומנתח קטרקט ופזילה
לא רבים יודעים, אך קטרקט (ירוד), כלומר עכירות של העדשה הטבעית שנמצאת בתוך העין של כל אחד מאיתנו, אפשרי גם בילדים ואפילו בתינוקות שרק נולדו. הסיכון לפתח קטרקט בשנות הילדות הינו 1 ל-1000, אמנם סיכוי לא גבוה אך גם לא מבוטל. קטרקט בילדים יכול להיות בעין אחת או בשתי העיניים.
מקובל לחלק את הקטרקט בילדים למצב בו הוא מולד ולמצב בו הוא נרכש, כלומר התינוק נולד עם עדשה זכה ובמהלך שנות הילדות העדשה מתעכרת ונוצר קטרקט. לעיתים הקטרקט הינו משפחתי, כלומר מצב שבו גם לאחד ההורים ואולי גם לסב או לדודה היה קטרקט בשנות הילדות. גורמים אחרים לקטרקט כוללים פתולוגיה עינית נרחבת יותר שמערבת גם את העדשה, זיהום באם בהריון, מחלה מטבולית וחבלה לעין. יתכנו מצבים אחרים שגם הם גורמים לקטרקט כגון מחלה דלקתית כרונית של העין, שימוש בסטרואידים וקרינה.
כאשר מתגלה קטרקט בתינוק או בילד, אם הגורם לקטרקט לא ידוע ישנו לעיתים צורך בבדיקות מעבדה שונות בכדי לשלול מחלה סיסטמית שגרמה לקטרקט ובהערכה גנטית.
קטרקט מולד
כאשר קטרקט מתגלה בתינוק עד גיל 6 חודשים אנו קוראים לקטרקט כזה מולד. לעיתים אפשר לאבחן את הקטרקט כבר בתינוק בן-יומו וזאת על ידי בדיקת החזר אור אדום שמבוצעת על ידי רופא הילדים בתינוקיה כבר בשעות הראשונות לחיי היילוד. רופא הילדים מאיר לתוך עינו של התינוק. במידה וההחזר שמתקבל איננו אדום (וזה ההחזר התקין) אלא לבן, יש צורך בבדיקה דחופה על ידי רופא עיניים. לעיתים יתגלה שהגורם להחזר האור הלא-תקין הוא קטרקט מולד. ישנם מספר גורמים אפשריים לקטרקט מולד, ובהתאם לכך לעיתים יש צורך בבדיקות שונות כולל בדיקות מעבדה, עליהן יחליטו רופא העיניים ורופא הילדים המטפל.
למעשה בכל מצב בו ההורים רואים אישון לבן אצל ילדם, לא משנה באיזה גיל, יש צורך בבדיקת עיניים בדחיפות, כיוון שאישון לבן יכול להראות לא רק על קטרקט אלא גם על מחלות עיניות אחרות וגם על גידול תוך-עיני.
מתי לנתח קטרקט בילדים
כאשר הקטרקט הוא משמעותי, מרכזי ופוגע בראיה יש לנתחו. בילדים גדולים, אפשר לא רק לבדוק את מצב העדשה ולראות עד כמה הקטרקט משמעותי, אלא ניתן גם לבדוק את הראיה. ראיה נמוכה מ-6/12 בדרך כלל מצריכה ניתוח קטרקט, אולם הדבר גם תלוי בעד כמה נראה שהקטרקט מפריע לילד, בלימודים למשל. בתינוקות וילדים קטנים שאינם מדברים, לא תמיד ניתן לדעת כמה הם רואים. במקרים אלה, יש צורך ברופא עיניים המנוסה בקטרקט בילדים בכדי שיעריך עד כמה הקטרקט מרכזי וסמיך במידה כזאת שהוא פוגע משמעותית בראיה. במידה וכן – מומלץ לנתח.
ישנם סימנים נוספים שיכולים להעיד עד כמה הקטרקט משמעותי, למשל התפתחות פזילה או התפתחות של ניד (ניסטגמוס) בתינוקות.
חשוב להבין שבתינוקות ובילדים קטנים, ברגע שהוחלט שיש צורך בניתוח הקטרקט, יש לבצעו בהקדם בכדי למנוע התפתחות של עין עצלה. כאשר הקטרקט הינו מולד והוחלט שיש לנתחו, הרי בקטרקט בעין אחת מקובל לבצע את הניתוח עד גיל 6 שבועות, ובקטרקט בשתי העיניים, לנתח עד גיל 8 שבועות.
ניתוח הקטרקט והשתלת עדשה בילדים
ניתוח קטרקט בילדים שונה מהניתוח במבוגרים, הן מבחינה טכנית והן מבחינת השלבים השונים בניתוח, כולל בצורך בהשתלת עדשה. יש צורך במיומנות ובניסיון נוספים בכדי לנתח קטרקט בתינוקות וילדים. לא כל מנתח קטרקט במבוגרים ולא כל רופא עיניים לילדים מנוסה בניתוחי קטרקט בילדים.
במה שונה ניתוח הקטרקט בתינוקות ובילדים מאשר במבוגרים? ראשית, החלל שבו עובדים קטן יותר. מראש, העין היא מבנה קטן. בתינוק, העין קטנה עוד יותר ויש צורך בזהירות יתירה מצד המנתח בכדי לא לפגוע בחלקים אחרים של העין במהלך הניתוח. האלסטיות של העין וקופסית העדשה שונה בילדים ממבוגרים. בילדים לא משתמשים במכשיר הפאקו (שבנוי על אנרגיית אולטרה-סאונד) בכדי להוציא את העדשה עם הקטרקט אלא שואבים אותה ידנית או בעזרת מכשיר הקרוי ויטרקטור. בניגוד למבוגרים, בילדים יש צורך בתפירת הפתחים בעין עם חוטים. השימוש המודרני כיום הוא בחוטים נספגים כך שאין צורך להוציאם בהמשך כיוון שהם נמסים מעצמם.
בתינוקות וילדים מופיעה לאחר הניתוח באחוזים גבוהים עכירות בקופסית האחורית, היכן שהיתה העדשה הטבעית. מצב זה קרוי בלשון הרווחת קטרקט משני. הוא יכול להופיע שבועות או חודשים לאחר הניתוח. ככל שהילד צעיר יותר בזמן הניתוח, כך הסיכוי לפתח קטרקט משני גדול יותר. אותה עכירות משנית אחורית פוגעת בחדות הראיה. לכן, בתינוקות ובילדים קטנים ישנו שלב נוסף, משמעותי, בניתוח, שאיננו קיים במבוגרים: יצירת פתח בקופסית האחורית וביצוע חיתוך של פני הזגוגית הקדמיים, בכדי למנוע את אותה עכירות אחורית. פעולה זו מצריכה מיומנות נוספת של המנתח, בעיקר אם הושתלה או תושתל עדשה תוך-עינית מלאכותית. בילדים בגיל 6 שנים ומעלה ניתן לעיתים להימנע מפעולה זו כיוון שגם אם תופיע להם לאחר הניתוח עכירות אחורית, ניתן יהיה לבצע טיפול עם יאג לייזר כדי לטפל בעכירות. פעולה זאת נעשית במרפאה. תינוקות וילדים קטנים לא ישתפו פעולה ולא יאפשרו את ביצוע הלייזר. לכן, אצלם, נבצע פעולה מונעת בזמן הניתוח הראשון על ידי יצירת פתח בקופסית האחורית וחיתוך פני הזגוגית הקדמית כדי למנוע עד כמה שניתן את היווצרות העכירות בהמשך.
סוגיה חשובה נוספת בניתוח קטרקט בילדים שאיננה קיימת במבוגרים היא האם להשתיל עדשה תוך-עינית במהלך הניתוח או לא. בתינוקות קטנים מאד, מקובל שלא להשתיל עדשה תוך עינית, כיוון שישנם סיכויים גדולים יותר לסיבוכים ובנוסף קשה לקבוע מה כח העדשה שנשתיל. בילדים גדולים יותר מקובל להשתיל עדשה תוך-עינית, בדומה למבוגרים. יש מנתחים שישתילו עדשה כבר בילדים בני 7 חודשים ויש שלא ישתילו לפני גיל שנה.
במידה ולא משתילים עדשה תוך-עינית, הרי לאחר הניתוח ישאר רוחק ראיה ("פלוס") גבוה מאד שיצריך משקפיים או עדשות מגע עם מספר גבוה. כשהילד גדל אפשר לשקול ניתוח נוסף בו תושתל עדשה לתוך העין.
אם משתילים עדשה תוך-עינית, נושא חשוב הוא מהו כח העדשה אותה משתילים, שהרי העין של הילד גדלה, והעדשה שנשתיל עכשיו מבחינת המספר שלה צריכה להיות טובה גם כשהילד יהיה בן 10 וגם כשהוא יהיה בן 80 שנה. גם כאן ישנם שיקולים שונים ונורמוגרמות שונות בכדי לקבוע מהו כח העדשה אותה נשתיל.
צריך לדעת שברגע שהסרנו לתינוק או לילד את העדשה הטבעית הוא מאבד את יכולת האקומודציה של העין, כלומר הוא צריך משקפי קריאה (כמו בן 40 ומעלה). לכן, לאחר הניתוח, חוץ מהתיקון האופטי לראיה לרחוק, יש צורך גם בתיקון אופטי לקרוב. לכן הילד ירכיב משקפי ביפוקל או מולטיפוקל.
בילדים, בניגוד למבוגרים, פחות מקובל להשתיל עדשות מולטיפוקליות אולם כן ניתן לשקול השתלת עדשות טוריות לתיקון צילינדר.
שיקום ראיתי לאחר ניתוח קטרקט בילדים
הניתוח הוא רק השלב הראשון בדרך לראיה טובה אצל הילד. ישנה חשיבות עליונה למעקב מסודר אצל רופא עיניים אחרי הניתוח, לאורך שנים. ראשית, לאחר הניתוח יש ליטול טיפות אנטיביוטיקה וטיפות נוגדות-דלקת למשך מספר שבועות. מטרת המעקב בתקופה המיידית לאחר הניתוח לראות שהעין מחלימה היטב ושאין התפתחות של דלקת או זיהום. זמן קצר לאחר הניתוח יש צורך בהתאמת משקפיים או עדשות מגע. לעיתים, יש צורך בסגירות של העין הטובה אם התפתחה עין עצלה. בהמשך יש צורך לוודא שלא מתפתח קטרקט משני, שהעדשה המושתלת לא זזה, ושהראיה משתפרת כמצופה. רופא העיניים המטפל יבדוק גם שלא מתפתחת גלאוקומה או קרע והיפרדות רשתית. פזילה הינה שכיחה יחסית בילדים עם קטרקט ולעיתים מצריכה ניתוח.
קטרקט משני
בילדים לאחר ניתוח קטרקט, השכיחות של התפתחות עכירות בקופסית האחורית, הינה גבוהה מאד. בלשון הרווחת מדובר על התפתחות קטרקט משני. לכן, בתינוקות וילדים קטנים, כבר בניתוח קטרקט עצמו מונעים את התפתחות של אותה עכירות על ידי יצירת פתח בקופסית האחורית וחיתוך הזגוגית הקדמית. חשוב לדעת, כי גם לאחר ביצוע פעולה זו, יתכן ובהמשך יווצר קטרקט משני שיצריך טיפול, אולם הסיכוי לכך קטן. בילדים גדולים (על פי רוב בגיל 6 שנים ומעלה), לא מבצעים את הפעולה הנוספת במהלך הניתוח עצמו כיוון שאם ייווצר בהמשך קטרקט משני יהיה ניתן לטפל בו על ידי יאג לייזר. פעולת הלייזר היא קצרה ואורכת מספר דקות. ילדים גדולים יכולים לשבת על הכיסא במרפאה ולשתף פעולה ולכן אצלם ניתן לבצע לייזר. ילדים קטנים ותינוקות אינם מסוגלים לזאת, ולכן אצלם כבר במהלך הניתוח הראשון פותחים פתח בקופסית האחורית ומסירים חלק מפני הזגוגית הקדמית, בכדי להוריד את הסיכוי להתפתחות קטרקט משני לאחר הניתוח.