חסימה בדרכי דמעות בילדים

בלוטת הדמעות שנמצאת מתחת לעפעף העליון מייצרת דמעות באופן קבוע. ישנן עוד בלוטות קטנות יותר סביב העין שמייצרות גם הן דמעות. דוק הדמעות חשוב ביותר בכדי לאפשר ראיה טובה ולמנוע יובש. הדמעות לאחר ששוטפות את גלגל העין מתנקזות דרך שני פתחים קטנים בעפעפיים (בחלק שקרוב לאף) ומשם בצינורות קטנים עוברות לשק הדמעות שנמצא בין העין לאף. מהאף ממשיכות הדמעות לצינורית נוספת המובילה אותן לתוך חלל האף. במידה ויש חסימה בדרך או היצרות, הדמעות לא יתנקזו באופן תקין ותופיע דמעת וכן הפרשות צהבהבות. חסימה אפשרית בעין אחת או בשתי עיניים. החסימה תתבטא בדרך כלל בגיל כמה שבועות אולם יתכן מצב והחסימה מופיעה בגיל מאוחר יותר.

מהם הסימנים לחסימה מולדת בדרכי הדמעות?

מכיוון שרק לאחר מספר שבועות מהלידה התינוק מתחיל לייצר דמעות הרי הסימנים לא יופיעו בדרך כלל מיד בלידה אלא רק לאחר מספר שבועות. העיניים יראו מבריקות, תהיה דמעת שאיננה קשורה לבכי ויהיו הפרשות צהבהבות שמרוכזות בדרך כלל בזווית העין הפנימית. ההפרשות ניכרות יותר לאחר שהילד קם מהשינה. לעיתים יש החמרה בהפרשות המראה על התפתחות של דלקת המצריכה טיפות אנטיביוטיקה. במצב לא שכיח יתכן התפתחות של זיהום קשה באיזור המצריך טיפול אנטיביוטי סיסטמי ולעיתים גם אשפוז. חשוב להיבדק על ידי רופא עיניים לא רק כדי לאבחן את הבעיה אלא גם לשלול בעיות אחרות שיכולות להיות בעלי סימנים דומים.

מהו הטיפול לחסימה בדרכי הדמעות בילדים?

בחודשים הראשונים יש לבצע מסאז' על שק הדמעות בכדי לעזור לדמעות להתנקז ולנסות להתגבר על החסימה. בנוסף יש לדאוג לניקוי ההפרשות מהעפעפיים. הרופא יכול לנסות במרפאה לבצע לחיצה חזקה על שק הדמעות כדי לפתוח את החסימה. ב-90% מהמקרים החסימה תיפתח עד גיל שנה. במידה והחסימה לא נפתחה מומלץ בגיל זה לעבור צנרור של דרכי הדמעות. בפעולה זו הרופא מכניס צינורית מתכת עדינה לאורך דרכי הדמעות וכך פותח אותן. לאחר מכן הוא שוטף את דרכי הדמעות בכדי לוודא שהן פתוחות. מכיוון שמדובר בתינוק יש צורך לבצע פעולה זו בהרדמה כללית. ברוב המקרים ניתוח אחד פותר את הבעיה. במידה ולא, יש צורך לחזור על הפעולה, לעיתים עם הרחבה של דרכי הדמעות על ידי קטטר-בלון ולעיתים גם משאירים צינורית סיליקון בדרכי הדמעות. את הצינורית מוציאים לאחר כמה חודשים במרפאה ללא צורך בהרדמה.